חודש לפני הולדת התאומים באתי לעזור לרן להעביר את המשרד שהיה אז בחיתוליו לגג ביתו, על מנת לפנות את החדר לקטנטנים. עבדנו יחד מספר שעות. העברנו את השולחן,
התקנו את המחשב, סידרנו מגרות שהיו מלאות בציוד שרטוט מקצועי אשר רן אסף בצורה אובססיבית,
תייקנו קלסרים ודיברנו. בין ערמות הניירת רן מצא דף
מקופל. אחרי שפתח אותו הושיט לי את הנייר ואמר: "בתחילת השנה הראשונה של הלימודים ביקשו מאיתנו לצייר מקום שנאהב לגור בו .תסתכל על זה! זה מקום פשוט קטן, אוירה משפחתית,
כולם קרובים אחד לשני, הרבה ירוק. מה אתה אומר?" הסקיצה של הבתים הפשוטים עוררה שיחה בנושא החשיבה המקובעת של אדריכלים. דיברנו על גגות הרעפים הנפוצים וכל כך
לא מתאימים לאקלים ים תיכוני ועל חוסר תשומת הלב
לאקוסטיקה ותרמודינמיקה. דיברנו על תכנון של בתים אקולוגים שיצמצמו את הצורך בחימום וקירור הבית ויובילו לחיסכון בחשמל.
הוא סיפר לי על הרעיונות שלו ואיך הוא מתכנן ליישם אותם: ניצול זווית השמש בשעות היום השונות. שתילת דשא על הגגות השטוחים על מנת
לספוג את הקרינה החזקה בקיץ ולווסת טמפרטורה. צנרת מסועפת בקירות הבית
וניצול קיבולת החום הגבוהה של המים לקירור. שימוש במים אפורים מהמקלחות לאסלות השרותים. בניית מערכת שהוא תיכנן, המקצרת את זמן ההמתנה למים חמים מרגע פתיחת הברז. כרגיל השיחה התגלגלה למיחזור, אקולוגיה, פטנטים, פרקטיקה,
מדע,
רעיונות מבריקים,אנשים גאונים...

כשנפתח המשרד בבנימינה הופתעתי לגלות את התרשים מאותו דף מקומט על הלוגו של "סברס אדרכלות ישראלית".

זיו האח