top of page

מהמשפחה

מכתב מהאח גיל (האח הבכור ביום השנה)

חלפה שנה מאותו יום במלחמת לבנון השניה.מאז, אצלי (ואני בטוח שלא רק אצלי) מקוטלגת כל מחשבה והחיים בכלל ללפני שנהרגת ואחרי.מעגלי החיים...

לקריאה לחצו כאן

אפרת (דודה)

כשעברנו לגור בנתניה, ב"חצר", לפני 24 שנים, רן היה בן 15. נער יפה, ג'ינג'י שחום עור בלי נמשים שאופיינים כל כך לאדומי השיער, דבר יוצא דופן...

לקריאה לחצו כאן

מחכים לכניסתך הביתה (אמא ביום השנה)

רן יקר ואהוב שלנו,. קשה להאמין – חלפה שנה, לרגע – עברה ביעף וברגע אחר – נמשכה ללא סוף, העונות חלפו, הנרקיסים והנוריות שטמנתי בסתיו על...

לקריאה לחצו כאן

קינה לטייס מאת יעקב צור (דוד)

לו ניתן לך.ברגע הנורא ההוא.רק לפרוש זרועותיך.ולדאות הלאה בשמי הלילה.קל כנוצה.חופשי מכובד,.ועל כנפי אהבה צחורות.לטוס אל מקום מבטחים. לו...

לקריאה לחצו כאן

בועז (בן דוד בשלושים)

רן, בן-דוד שלי, התיישבתי לכתוב לך כמה מילים. הרגשתי שאני חייב, פשוט אף-פעם לא אמרתי לך, ככה ישר בפנים, מה אני מרגיש כלפיך.השתתפתי היום...

לקריאה לחצו כאן

בועות

בתור ילד רן אהב לערוך ניסויים ביתיים. במגירת השולחן שלו היה אפשר למצוא את כל האביזרים שרק ניתן לדמיין: סכינים יפניות, איזולרבנד, דבק.מגע,...

לקריאה לחצו כאן

הבוקר נזכרתי בכמה קטעים מהילדות שלי (האח זיו ליום השנה)

אחרי צהרים שקטים. יושבים על הסיפון. מסתכלים על הים. איי הבהאמס , מי היה מאמין? הסירה חוצה את הגלים שנפרשים בכחול עמוק עד טורקיז, נפגשים...

לקריאה לחצו כאן

מכתב מהאח אור (בשלושים)

כבר חודש. חודש בו היית קרוב אלי אולי יותר מכל שנות חייך. אתה איתי!!! לא עוזב לרגע, לא נותן לי רגע אחד לבדי, רגע אחד להיות עם עצמי ולחשוב....

לקריאה לחצו כאן

רן בן יקר ואהוב שלנו (עטרה בשלושים)

כך הייתי פותחת כל מכתב שכתבתי אליך, ואתה נהגת שלא לענות. גם הפעם כנראה שלא אקבל תשובה, ובכל זאת כמה מילים לי אליך. ימי השבעה הסתיימו מזמן,...

לקריאה לחצו כאן
bottom of page