top of page

העצה האחרונה שרן נתן לנו, משפחת ינקלביץ, לקוחות מנס ציונה (התמונה היא פורטרט עצמי)

"מה קורה..." ככה התחילה כל שיחה עם רן. קולו ורוחו עדיין שורה בבית שהוא תכנן לנו בנס ציונה.
פגשנו את רן במסגרת פרויקט בניה עצמית בנס ציונה."סברס" הציגו דגמים לבית ואנחנו מיד התחברנו לרוח הצעירה, היצירתית, המקורית ומעל הכל המקצועית.
החיבור היה גם מיידי ברמה האישית, כולנו גדלנו בחיל אוויר.
עבדנו עם רן במהלך שנה שלמה על התכנון של הבית. רן הביא עמו גישה אחרת. מאוד פרקטית, חושבת איתנו על החדרים והשימוש להם, המיקום של החדרים, הסידור העתידי בתוך החדרים, המדרגות (ששונו אין ספור פעמים עד לשביעות רצונו המלאה של רן ושלנו ). בנוסף לפרקטיות, רן הביא איתו הרבה ידע וערך מוסף בידע הכולל שלו מכיווני השמש בשעות מסוימות של היום ועד לגידול ילדים. מאוד יעיל לאנשים כמונו שלא בונים בית כל יום...
היה תענוג. מאוד הערכנו את העבודה.המקצועיות, הסבלנות וההקפדה על הפרטים.

הבית יצא מקסים ואנחנו בטוחים שרן היה מאוד גאה בתוצאה הסופית שהוא בנה את היסודות לה.
רן כמובן ליווה אותנו בכל שלבי האישורים המייגעים ועשה הכל כדי שאנחנו לא נרגיש בתהליך הסיזיפי ושלוחות הזמנים שלנו לא יפגעו.
הוא ליווה אותנו עד לשלבים מאוד מתקדמים של הבניה. כמעט עד לסוף.
העצה האחרונה שרן נתן לנו (בשבוע שהוא נהרג), דיברה על פתרון ופשוט יחסוך מאיתנו השמת גדר בחניה, בנינו ספסל מעץ שגם נעים למראה ומשתלב עם הבית וגם משמש בגדר בטיחות. מבחינתנו דוגמא לאיך הוא חושב אחרת. יצירתי.
בבוקר שאחרי התאונה השארנו לרן הודעה בטלפון. ידענו שהוא בצבא וקיוונו שזה לא הוא.
איבדנו אדריכל מוכשר וחבר. מתגעגעים.

משפחת ינקלביץ – נס ציונה
bottom of page