זכות גדולה נפלה בחלקינו לעבוד במשרדו של רן.

העבודה היתה מהנה וטובה הן מהצד המקצועי והן מהצד האישי.

רן היה אדם ואדריכל מוכשר מאוד, מקצועי, יסודי ומבריק, ובמשרדו שררה תמיד אוירה נעימה ביותר, של שלווה יחד עם אהבת העשיים.

רן התמצא מאוד בכל ההיבטים והשלבים של העבודה האדריכלית.

יחד עם זאת שהיה מאוד מקצועי ודייקן בעבודתו היה חשוב לו להתייעץ איתנו במהלך העבודה המשותפת, תוך כדי כך שהוא מדגיש שהוא לומד מאיתנו לא פחות מאשר אנחנו לומדות ממנו.

באחת מהישיבות הקבועות של המשרד אמר כי " כח אדם טוב הוא המשאב החשוב ביותר של כל מקום עבודה" וכי חשוב לו לשמור על משאב זה. אמר ועשה.

רן עבד עם דלת המשרד פתוחה תמיד, תרתי משמע – אהב את האויר הנכנס ואת האור. לא פעם נכנסו למשרד אנשים מבחוץ שסתם עברו ברחוב, ותוך כדי שיחה עם רן נשבו בקסמיו והתיישבו לשיחה שהתארכה...

תמיד קשוב ואכפתי לכל אחד, בנוסף לקפה ולעוגיות שכמובן לא אחרו לבוא.

קשה לסיים ולסכם, ההרגשה קשה ביותר- שירת חייו של רן נקטעה בפתאומיות.

תודה לך רן על ששת
החודשים האחרונים בהם עבדנו ב " סברס אדריכלות ישראלית" – תודה על שבחרת בנו להקים יחד איתך את המשרד שלך, ה"בייבי" שלך ותודה על שהיית בו איתנו כמו שהיית אתה – חכם, מקשיב, מצחיק, דואג ואוהב את החיים.

אנחנו מלאות הערכה כלפיך.

אדריכליות אורית סקר ותמר בר-אל יניר.