top of page

איתי (חבר קרוב, ביום השנה)

עם כוכבא אפשר לדבר על דינמיקת התנועה של הבובות בסדרה משפחת בובינוע ועל זה שבכנפי הרעם הבובות זזות אותו
הדבר.
כוכבא לא התבייש להגיד בקול רם שככל ששומרים מרחק קצר יותר מהרכב שלפניך פוטנציאל הנזק יהיה קטן יותר עפ"י העקרון ששני קרונות רכבת לעולם לא יתנגשו כי הם כבר מחוברים.

משפטים כמו שאמרת פעם לשקול (טייס מהטייסת)
: שיש בארץ 10 אנשים שמכירים באמת את חוק הביטוח הלאומי ואחד מהם הוא אתה. וציטוטים משותפים ובלתי נלאים מהסרט 'שלאגר' של הגששים כמו "מה אני יעשה עם רבע דונם בבני ברק", "רק מוסך", "ואת יכולה לקפוץ לי".
ובמעבר חד או לא
20 ביולי לפני חצות טלפון, תגיעו לטייסת! פרצופים חתומים,
מבינים שמבנה חסר. די מהר מוצאים עצמנו טסים צפונה בשקט. יש זמן לעשות סדר מי חסר. נחיתה לתדלוק ברמת דוד. סיני מגף טכני שואל אותי אם אני מעודכן, עונה שבערך, כוכבא נהרג הוא אומר לי. צמרמורת אני על מצב אוטומט חוזר למטוס לתדלק. אני טס עם יונתן שצעיר ממני ב-20 שנה כמעט אבל אומר לי שאם לטלפן למישהו אז עכשיו זה זמן טוב. הוא צודק. 2 דקות 2 טלפונים. סה"כ חצי שעה על הרצפה וממריאים למעגל, הידיים, וחצי מהראש במטוס החצי השני במקומות אחרים.
3 שעות במעגל בערך, בחמש וחצי נוחתים חזרה ברמת דוד
ומכבים. עוד לא מבין את זה אבל אני עכשיו חבר שכול.

קשה לכתוב, שם לב שאני כותב על ואל עצמי. כבר מזמן הבחנתי בנטייה לעסוק בחווית האובדן שלי. כתוצר של חברה מערבית מודרנית חסרה לי נקודת המבט החמקמקה של מי שאבד ואיננו אבל אולי בכל זאת נמצא אי שם.

כוכבא, אתה
תמיד שילבת בצורה מיוחדת רצינות עם יכולות קומיות,
ותמיד התייחסת בצורה אמביוולנטית גם לסיטואציות רציניות. לכן אני יודע שאני חייב לך עכשיו יותר מסיפורי טייסים ופילוסופיה בגרוש.

בשיחות מרפסת מתחת פרגולות בטייסת כזו או אחרת בהמתנה לתובלה או בכל סיטואציה שמשלבת זמן פנוי, צבא וטייסים. הנושאים הם
בד"כ וריאציות שונות של דברים שהיו פעם, ואיך בעתיד יהיה יותר גרוע. בשיחות כאלה היה לפעמים מגיע הרגע בו כוכבא מתחיל לזמזם, אבל ממש בקול רם
את מנגינת הנושא מהסדרה עמוד האש. ואח"כ מוסיף בקול דמוי יוסי בנאי "... לימים יקרא בנימין זאב הרצל..." משפט
תלוש לחלוטין ובגלל זה תמיד נורא מצחיק לפחות בתור בדיחה פרטית שלנו.

כשאני מנסה להחליט אם לדבר אליך או עליך בגוף ראשון או שלישי. בזמן הווה או עבר אני לא יכול שלא לדמיין אותך מסתכל עלינו עכשיו, מזמזם.
bottom of page