top of page

יכולת המחשבה, המקוריות

שמי ליאור.
במשך התקופה הקצרה בה שירתתי בטייסות "הצירעה" ו-"מגע הקסם" זכיתי לטוס עם רן.

הזיכרון העיקרי שלי מרן אינו קשור בטיסה, כי אם בכושר ההמצאה האדיר שהיה לו.
לאחר שנתיים בצבא, חזרתי ללימודי עיצוב תעשייתי. הלימודים דומים במידה מסויימת ללימודי אדריכלות ומצאתי את עצמי מתייעץ עם רן תוך כדי כוננות או סתם בתובלה בדרך הביתה.
בתחילת סמסטר ב' של 2005 קיבלנו פרוייקט - לשפר תהליך כלשהו בסופרמרקט.
מסיבות רבות לא הצלחתי להניע את עצמי לעשות משהו בנושא. בנוסף לכך, הודיעו לי שעליי לטוס לאימון בסימולטור תוך כדי הסמסטר. גם ככה, היחסים עם המרצה שלי לא היו מדהימים ונסעתי עם חשש בנוגע להמשך הפרוייקט המדובר.
כשחזרתי לארץ שיתפתי את רן בנושא, והוא מיד סיפר לי על שקית שהוא פעם חשב עליה. מדובר על שקית לפח, שבכל פעם שמורידים את הזבל, השקית הבאה כבר מוכנה בפח הריק.
מעבר למחשבה הגאונית, הפתיעה אותי הטבעיות בה הוא חלק איתי את הידע שהיה לו. תחום העיצוב מלא באנשים שלא מוכנים לעזור כי הם חושבים רק על עצמם ולא מוכנים לשתף אחרים ברעיונותיהם, שמא "יגנבו" אותם מהם. רן היה ההיפך הגמור.
רן גם הציע שאקח את אב-הטיפוס שבנה פעם, אבל זה כבר נראה לי מוגזם והחלטתי שגם אני צריך לעשות משהו בפרוייקט הזה.
שבוע לאחר מכן, היתה הגשת הפרוייקט.
מיותר לציין שהיה מוצלח מאד!
כך, למרות הסימולטור וההתחלה הגרועה של הפרוייקט הצלחתי בעזרת רעיון
של רן, להפתיע את כולם.

תמיד אזכור את יכולת המחשבה, המקוריות והנכונות לעזור
bottom of page