
לטוס לצידו
שמי גדי, בן 30, אב לשלושה וטייס הצ"ח בטייסת של אבא רן ז"ל.
הייתי רוצה לשתף אתכם בכמה זכרונות שלי ממנו.
הכרתי אותו בטייסת "הצירעה" בשנת 96.
הוא מילואימניק ותיק כבר, אחד הקדמיים הטובים בטייסת (תואר ששמר עליו...), ואני טייס צעיר בהסבה ל"פתן".
מכיוון שאבא לא הדריך אותנו בהסבה, הכרנו אותו בשיחות על כוס קפה בחדר האוכל של הטייסת, והוא מיד בלט בגישתו הישירה לאנשים, תכונה שבלטה אז בטייסת"הצירעה" ה"קשוחה".
כשנה אח"כ מצאתי את עצמי חצי שעה לפני תדריך לטיסות לילה באותה טייסת, כאשר אני המתדרך ואחראי על הגיחה בהשתתפות כ-30 טייסים ו-10 מסוקים, והתדריך במחשב נמחק לי. רן שהיה במקרה בחדר התדריכים ובכלל היה בדרך הביתה, מיד, וללא בקשה ממני, התיישב על המחשב והכין לי תדריך חדש ב-10 דקות, כולל קישוטים. הוא קנה אותי בזה.
במשך השנים יצא לי לטוס לצידו במבנה או כאחורי איתו באותו מסוק, והתרשמתי עמוקות משתי תכונות שבלטו אצלו באויר - חשיבה מקורית ומהירה ועבודת צוות מאוד עניינית וממוקדת, בעיקר בהיבטי המשימה. רן ידע להתאים את עצמו היטב לכל מוביל ולתת תמיד את ערכו המוסף, על אף, או אולי בזכות, שהיה דעתן ומנוסה מרוב מוביליו באויר.
במהלך שנת 2003-2004 הובלתי יחד עם מפקדי הטייסת תהליך ארגוני מורכב של איחוד טייסות הפתן - "הצירעה" ו"מגע הקסם". רן שהיה איש טייסת "הצירעה" מושבע, היה אחד מאנשי המבחן שלנו לשילוב האנשים בתהליך. התרשמתי, וכמוני גם כל חברינו ל"מגע הקסם הגדולה" לעתיד, מהרתמותו לדיונים סביב הפרוייקט. בפרט נעזרתי בו בתחום האדריכלי - למדתי ממנו שאסור למפקד הטייסת לשבת בכניסה לטייסת כדי שלא יתן תחושה של ניהול ריכוזי מידי - כדוגמא סיפר לישכך מקובל ביפן....מכיוון שהכרתיו היטב ידעתי לקבל באהבה וחיוך את הביקורת שלו על שיטות הבניה הצבאיות הבינוניות לטעמו.
ועצות רבות שלו חקוקות בקירות הטייסת גם היום.
על הקרקע, בשיחות רשמיות ושיחות "מרפסת" ידע רן לתת תמיד את החשיבה "מחוץ למסגרת" שחסרה לרובנו כאנשי צבא, ובפרט לי, ותמיד הפתיע אותי וגרר אותי לוויכוחים.שני מיקרים זכורים לי במיוחד:
בשנת 2001 בעקבות"סיכול" מוצלח הכנתי בהוראת מפקדי הטייסת סרט וידאו לוחמני ויהיר ובו סרט המקלענות שבו נצפה החיסול בשילוב מוסיקת רקע של להקת פיק פלויד.... לנו, כאנשי צבא נראה הדבר טבעי לחלוטין ואף מוצדק לאור החשיפת הסרטללוחמי הטייסת בלבד, והמאמץ הרב שהושקע במבצע והצלחתו. הסרט הוקרן בשיחת סיום תקופה של הטייסים, ורןהעיר שיש כאן משום חריגה מערכי טוהר הנשק. כמובן שסרטים כאלו לא נערכו מאז בצורה הזו.
השיחה השניה סבבה סביב צדקתה של המלחמה הארורה האחרונה ושיטת הלחימה והתקיימה יומיים לפני האסון...
משפחת כוכבא היקרה
אני יודע ששום דבר שאכתוב או אגיד לא יגרעו אפילו טיפה מהכאב הנורא שאתם נושאים שעה שעה
איתכם בכאבכם
גדי