top of page

כששמענו את הבקר מנסה לקרוא למבנה שלכם (ניר, חבר ומפקד , ביום השנה)

לעולם לא אשכח את אותו לילה ארור.
טסנו במעגל המתנה באזור צור כששמענו את הבקר מנסה לקרוא למבנה שלכם ואף אחד לא ענה לו.
בשלב מאוחר יותר הצליח מטוס קרב שטס מעל ליצור קשר עם אורי.
התחלנו לשמוע את מסוקי החילוץ מגיעים למקום ההתרסקות ומעבירים נתונים ראשוניים אחורה לבתי החולים.
התמונה לא הייתה ברורה אבל היה ברור שהמצב לא טוב.
כשנחתנו ברמת דויד קיבלתי מייל ב'נדיב'. במילים קצרות ולקוניות היה כתוב שנהרגת, גרשוני פצוע קשה, רוזנר בינוני ואורי קל.
משמעות המילים לא חדרה, בטח שלא לעומקן.
הרי רק אתמול נפגשנו בהחלפת הפיקוד, התחבקנו, ועדי בתי הנציחה את החיבוק בפלאפון של מיכל. את התמונה מצאתי במקרה בסוף המלחמה ופתאום הייתה לה כל כך הרבה משמעות בשבילי.
יצאתי ב-3:00 לפנות בוקר לכיוון ביתכם לבשר לגלית.
הראש לא הפסיק לחשוב וקטעי תמונות רצו לי בראש שוב ושוב.
נזכרתי בך בכניסה למטוס אל על בדרך חזרה מניו יורק לארץ, אחרי שקנית את הסקסופון שלך ושיגעת את כל אנשי הביטחון בטרמינל ב-JFK.
נזכרתי באכפתיות האינסופית ובביקורתיות על כל פרט.
איך התעקשת שוב ושוב שלא נשתה בטיסות מים מינרלים של עין גדי בגלל הפגיעה בטבע.
איך הערת על הזווית הלא נכונה של האבנים בקיר החיצוני של מועדון הטייסת.
עוד ועוד הערות והארות ממקום של המון איכפתיות, רגישות וחברות.
כשאחיך פתח לי את הדלת וגלית הציצה מהמסדרון, לא הייתי צריך להגיד לה דבר.
נותר לנו לשבת ולחכות להתעוררות של זיו והתאומים ליום חדש בלי אבא.
כוכבא, עברה שנה והחיים ממשיכים, המון דברים קורים ומשתנים ואתה בטוח צופה בכול ובוחן, באותה דרך ביקורתית מחד ואנושית מאידך, דרך שכל כך אפיינה אותך.
תוך כדי העשייה וכל הפעילות צצות שוב ושוב תמונות, זכרונות ואירועים שגורמים לי לשיתוק רגעי ומחזירים אותי לאותו לילה ארור שלעולם לא אשכח.

אתה חסר!
ניר
bottom of page