חלפה שנה מאז אותו היום הנורא, בו התבשרנו על מותו של רן .

אמנם לא הכרתי את רן אך אתכם אני מכיר, ובאמצעותכם למדתי רבות גם על הטייס שרגליו נטועות היטב בקרקע- ומקצועו כאדריכל יעיד על כך, על הבחור השמח תמיד, על הבן הנאמן, הבעל האוהב והאב המסור.

במהלך השנה עמדנו על קשר ועמדתי בקרוב על הדרך המיוחדת בה אתם מתמודדים עם האובדן והכאב שאין גדול ממנו.

אין לי ספק כי הדרך בה בחרתם להנציח את זכרו היא הדרך בה היה הוא בוחר בעצמו, דרך של המשך בניין, נטיעה, אהבת העם והארץ והסתכלות קדימה.

חלפה שנה, ואתם ניצבים במצפה שנחנך על שמו- צר לי על שאין באפשרותי להיות עמכם, אך אתם יודעים שבליבי אני אתכם תמיד, עם גלית, זיו, יובל ואיתי.

מחבק את כולכם בכאב ובחום.

בברכה,

אהוד אולמרט