רן, היה מגובש בדעותיו. יש אנשים כאלה שהצרוף של חוכמה, ידע ומהירות מחשבה מביאים אותם להגיב מהר לכל נושא שעולה.

רן היה כזה. לא חשוב כלל מה היה הנושא – דעתו תמיד היה איתנה, מנומקת לפרטי פרטים, נשמעת שקולה ומשכנעת, אבל – לא תמיד ידעת אם הוא מתכוון לזה ברצינות או שהדבר פשוט עטוף בהומור המיוחד שלו.

התסכול הגדול היה, שהוא גם לא היה מגלה לך!

היכולת שלו לקחת נושא, יומיומי, זניח, משעמם לעיתים, ולפתח אותו למימדים גרנדיוזיים הזכיר לי לאחרונה את סיינפלד, רק בלי החיוך המסגיר...

ישבנו במאי בשנה שעברה על כוס קפה באחד המולים בארה"ב ובמשך שעתיים עברנו נושאים לרוב כאשר רן מנווט את השיחה ברצף טבעי. בחלק מהנושאים לא נותר לי אלא להקשיב בלבד ולגמוע ידע והסברים מפורטים.

שאלתי אותו: איך בונים מנוף בניין? קיבלתי הרצאה אוניברסיטאית על הטכניקה, חוזק חומרים, כמו גם על מקצוע המניף, כל זה כולל חישוב של מספר ההרמות ביום ומיומנות המפעיל כך שיעילות המנוף תהיה מקסימאלית.

ואני רק שאלתי – איך בונים מנוף!

השיחה האחרונה שנצרבה אצלי היתה סביב גידול הילדים, בנושא בריאות השיניים. רן הסביר לי למה הילדים שלו שותים רק מים ולא מיץ ומכוח אותה יכולת שכנוע יצאתי בהרגשה שאני אב לא אחראי!

חזרתי הביתה וניסיתי לגייס את דפנה לנושא בהסברים משכנעים שרן צודק ב- 100%, אצלנו זה החזיק יומיים בדיוק.

כנראה שיש דברים שרק הוא יכול...