פגשתי את כוכבא בהיותי גיבושניק. למרות שלא היה המפקד שלי, לא אשכח לעולם את המפגש בין
מספר הימים איתו .

היה קשה לפספס את כוכבא, הוא היה מגיע בסוף היום,גינגי חריף ונואם לכל הפלוגה "מי נוגע בי? מי נגע לי ביד? זו יד שמטיסה סטיק סלקטיבי, אתם מבינים מזה?". למרות שעד היום אנני מבין מה
זה סטיק סלקטיבי, ולמרות שצעק, הערצנו אותו. ואני אישית אהבתי לראות אותו, הערצתי אותו, הוא היה מצליח לצעוק ולהיתעצבן אבל באותו זמן להישאר שנון ומצחיק. במשך שרותי בח"א לא ניפגשתי הרבה עם כוכבא, דרכינו לא היצטלבו, אך לפני שנה וחצי כשקראתי בעיתון את הידיעה הקשה, נשכתי שפתי, דמותו של המפקד הצעיר והשנון עלתה אל מול עיני וכאב פילח את חזי. בזכרוני תמיד תישאר צעיר ומצחיק