top of page

אבי (אזכרה 2009)

רן
שלוש שנים עברו מאז אותו לילה אחרון.
נפגשנו באותו יום, בשיטת המיטה החמה. אתה ורוזנר החלפתם אותי ואת גדות בנופית מס' 13. אנחנו סיימנו שבוע של פעילות ויצאנו לחופשה קצרה ואתם הגעתם לנוח לפני פעילות הלילה. בערב התקשרו מהטייסת ואיתן סיפר לי בקצרה מה קרה.
מאז, צצים ועולים זיכרונות, ללא הכנה מוקדמת, הבזקים חדים, קצרים, אבל מאוד ברורים. תדריכים משותפים, טיסות, דיבורים בקשר, תחקירים ושטויות, סתם יושבים ומדברים על כל מיני דברים.
גלית ביקשה שאני אספר קצת על הזיכרונות. שהילדים יכירו וישמעו. יכולתי לספר על גיחות מבצעיות, על טילים חשובים, אבל לא. אני אספר על שני זיכרונות שמזכירים לי אותך, את דמותך המיוחדת.
הסיפור הראשון
גיחת אימונים ביום, אזור מצפה רמון, יום חורפי חמים, שמים כחולים, אויר נקי והמדבר יפה מתמיד. אנחנו טסים נמוך, מזדחלים לעמדה בין הנקיקים הדרומיים של המכתש, לתקוף מטרת טק"א במטווח 80 צפון. מתמקמים, מוכנים ועולים בעמדה.
לאחר מספר שניות אני מאתר את המטרה ומאמת מולך את צורתה המיוחדת.
התשובות שלך לא מתאימות למטרה. לאחר עוד ניסיון אני מבין שאנחנו לא מזהים את אותה מטרה. ואז אתה אומר לי שלמטרה שלך יש 4 רגליים, פס שחור על החלק הקדמי, היא דומה לסוס אבל אפורה, והיא מתחתינו. הוצאתי את הראש מהמערכת והסתכלתי דרך חלון ימין. ראיתי עדר יחמורים, הם היו יפים, גאים, לא מפחדים.
הסתכלנו בשקט על החיות המיוחדות שמנסות להיקלט במדבר שלנו, ואחרי כמה דקות עזבנו לעמדה הבאה.
הסיפור השני הוא אישי יותר. הייתי סמ"ט א', אתה מילואימניק צעיר. נכנסת יום אחד למשרד ושאלת אותי מה קרה, לא הבנתי למה כוונתך ואז אמרת לי שמשהו לא בסדר אצלי, שאין אנרגיות חיוביות ושאני נראה לך עצוב. סיפרתי לך שקצת קשה לי, דברים לא מסתדרים כמו שרציתי. שאלת אותי שאלה שלא כל כך הצלחתי לענות עליה – מה עם התחביבים שלך, במה עסקת לפני הצבא, מה אתה עושה בזמן הפנוי, ונתת לי עצה שהפתרון הוא בכלל לא במה שאני עושה עכשיו אלא בכל הדברים שנשארו הרחק מאחור. שוחחנו ארוכות והיה מעניין. סיפרתי לי על לימודי הארכיטקטורה ועל הרצון לבנות דגמים מיוחדים שעוד לא חשבו עליהם. לא באמת הבנתי אז למה התכוונת אבל היום כן. אמרת לי להסתכל פנימה, אל עצמי, לחפש את הדברים שאני אוהב. אמרת לי שאל חשוב כמה עסוק אני אהיה תמיד צריך לשמור על אותם דברים קטנים שאהבנו עוד בילדות, מהם יגיעו האנרגיות והכוחות.

קוץ', היית אדם מיוחד, חיפשת כל הזמן דברים שיגרו לך את הדמיון, הסתכלת לכל הכיוונים. לא רק למטרה אלא גם לקירות, לנקיקים ולאדמה שמתחתינו. היית סקרן, חכם, עם אופקים רחבים, רגיש לתחושות האחר, טוב לב ומבין.

אני מתגעגע אליך רן, זוכר ומזכיר אותך עם הרבה זיכרונות נעימים.

תנוח על משכבך בשלום.

בהרבה אהבה
bottom of page