top of page

עטרה אמא באזכרה 2012

יום השנה השישי למותו של רן שלנו
לעתים
אני חושבת לעצמי איך היה אילו רן שלנו היה איתנו, אני מדמיינת מצב שכזה ונהנית ולו לדקות ספורות מאיזו אשליה בלתי אפשרית, מצד אחד מחממת את הלב ומהשני מחדדת את ההפסד הנורא שבמותו של רן.
רן שלנו אדריכל מצליח, המשרד שלו משגשג, הוא מנווט את ענייני המשרד בתבונה וברגישות רבה. בכישרון רב מתכנן בתים לשביעות רצון הלקוחות שלו. רן בטייסת, ותיק, שותף פעיל למבצעים שונים וחשובים, כבר כמעט לקראת סוף תפקידו שם. עוזר בפתרון כל קושי משפחתי, מתעניין, אכפתי, לאחרונה מלווה אותנו במחלתו של יעקב. ממשיך להתעסק עם ילדי המשפחה ולהעסיק אותם במשחקים משותפים, בבנייה, בהרכבות מסובכות ובחידות. שמח להתרועע עם אחיו, להתווכח ולהקצין את דעותיו. רן יוזם אירועים משפחתיים, מתכנן כל פרט ומנצל את ההיכרות העמוקה שלו עם אתרים שונים בארץ לתכנון הטיול. רן וגלית נהנים ביחד מהבית שבנו בחרות, מנהלים בו אורח חיים של משפחה אוהבת וחמה, מגדלים ביחד את שלושת הנהדרים שלהם את זיו, יובל ואיתי וגאים בהם. רן הוא אבא נפלא, אוהב בגדול, שותף בכל החוויות והאירועים של ילדיו. עם איתי - בונה, מנסר, מקפל קיפולי אוריגמי ומשוחח בענייני גברים, עונה על המון שאלות ומספק את סקרנותו, וכמו שאיתי אמר - "אני רוצה אבא שיכנס איתי למים העמוקים בברכה". רן מתעניין במעשיה של זיו ובאישיות המיוחדת שלה, גאה בכישרון הריקוד אותו היא מפגינה בהופעות, תמיד הוא פנוי לשוחח, להסביר, לדון בדברים או לעזור בשיעורים. יובלינקה הנהדרת נהנית להתפנק בזרועותיו של אבא, מציגה בפניו את הציורים היפים שלה ואת עבודות היצירה שהיא מכינה, צוחקת צחוק גדול מהפרצופים וממעשי הקונדס שלו. בערב, לפני השינה, סיפור מתח שהוא ממציא ולסיום היום שיר ערש, בדרך כלל חורשת האקליפטוס, כמו שיהיה שר לזיו לפני השינה כשהוא שוכב על ידה ונרדם יחד איתה.
אילו רן היה הכל היה אחרת, יכולנו להיות משפחה רגילה.
כמה הייתי רוצה להיות משפחה רגילה.
bottom of page