top of page
שרון מעצבת באזכרה2012
אני שרון,
חברה של רן. עכשיו של גלית.
הכרתי את רן... לפני שנים, משפחת חיל האויר...סוג של משפחה.
יש לי משרד אדריכלים, אני מתכננת פנים, בעיקר מסחרי, עם רן בניתי בתים.
כשגלית שלחה את ההודעה, שש שנים בלי רן, זה היכה בי.
בבתים שלנו כבר כמעט שש שנים, גרות משפחות מאושרות. בבתים שלנו כבר נולדו ילדים אחריך, ילדים חדשים, שלהם לא תכננו חדרים לפי טעמם.
שש שנים שאין לי שאין לי שותף, חבר, מישהו לרוץ איתו, לחשוב איתו, ליצור איתו, אומרים שהזמן מרפא, מלמד פרידות.
אני התעלמתי מהזמן, סיימתי עם גלית את הבית שחלמת, מנסה להשלים מהזכרון בכל רגע כל פרט שאהבת בדרכנו המשותפת. לגלית מתבייכנת, מתייעצת כתחליף לך... היא די טובה אישתך.. יש לה תמיד את התשובות הכי נכונות לכל השאלות.
לך אני כותבת מכתבים לשמיים, אני לא נפרדת.
כמעט שנה עוד הייתי בוהה במכונת הפקס שהייתה התקשורת האולטימטיבית שלנו, כמו תחרות ריצה, היינו מעבירים בפקס, תוכניות מקושקשות עם מלא הערות האחד לשני... גם בפרויקטים שלא עשינו יחד.... "תאירי לי את הבית", היית מעביר לי תוכניות, רן אהב להשויץ בי שלמדתי תואר שני בפריז, זה כאילו אמר שהבאתי קסמים מארץ רחוקה... כשהיה ממליץ עלי ללקוחות, תמיד הזכיר את זה, זאת היתה האבקת קסמים שלנו.... כשאני הייתי מביאה לקוחות, והיו מתחילים לנהל איתי משא ומתן על המחיר ועל עוד כמה סעיפים מטופשים, תמיד הייתי קוטעת את הויכוח, "אבל רן הוא טייס, יהיה לכם אדריכל טייס". רן רצה להרוג אותי, היה ממלמל אחרי בדרך החוצה מהפגישה... "מה את עושה?" ותמיד הייתי מזכירה לו את המשפט המפורסם של בעלי הראשון גילי (טייס בעצמו), העם אוהב את הצבא, או לחילופין... הבעל (שבדרך כלל התנהל מולנו...) על מה הוא טס? הייתי שואלת ורן היה מתפקע מצחוק.. ואומר שאני החברה הכי משוגעת שלו, ולכן הוא סולח לי.
בכל פגישת עבודה שלנו, בבית קפה אופנתי, הומה אדם, תמיד חיכה לי בפינה הרחוקה, היינו מתחילים בקפה, אחר כך היה סדר קבוע של שיחה שמסתיים גם בעבודה.
מרכלים מעט...(כן רן היה יודע לתאר מי רזתה או השמינה, ומה לבשה בכל ארוע.. בדרך שרק נשים אוהבות לשמוע), אחכ מדברים קצת על יובי... עם רן הכל מהול בהומור, לרוב הומור שחור, יובל (גליק) היה ה"מת מחמד " שלנו....זה היה נעים להזכר כל פעם במשהו חדש ממנו. מי חשב שיום אחד גם אתה תהיה כזה ...עליך אני כמעט לא מדברת עם אף אחד. כאילו לא עברו שש שנים, כאילו הזמן קפא.
לפני שבועיים עשיתי גוגל, לבדוק היכן נמצא האתר החדש שלי ברשימות, ופתאום מצאתי המלצות, עלי, מאתר שרן נהג לכתוב בפורום אדריכלים שלו... והיו שם כל כך הרבה המלצות חמות עלי, ממנו, ותמיד נחתם בתמסרו לה שרן כוכבא המליץ עליה...
זה היה הרגע שהבנתי שהגיע הזמן להתחיל להפרד.
bottom of page